ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה

והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.

ובא וראה, ארבע מאות שנים עמד הממונה של בני ישמעאל ובקש לפני הקב"ה, אמר לו מי שנימול יש לו חלק בשמך, אמר לו כן. אמר לו והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך כמו יצחק, אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקוני, וזה אינו כך, ולא עוד אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים, ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים, אמר לו (השר) ועם כל זה כיון שנימול לא יהיה לו שכר טוב על זה, אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול, מה עשה הקב"ה (כלפי טענת השר), הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה בשביל המילה שבהם, ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלימות, והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.