* מאמר מספר הזוהר הקדוש על פרשת המן *

כָּל אוֹתָם בְּנֵי אֱמוּנָה יוֹצְאִים וְלוֹקְטִים, וּמְבָרְכִים עָלָיו אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתוֹ מָן הָיָה מַעֲלֶה רֵיחוֹת שֶׁל כָּל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן, שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ נִמְשַׁךְ וְיָרַד לְמַטָּה. שָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, וּבְכָל טַעַם שֶׁרָצָה - הָיָה טוֹעֵם אוֹתוֹ, וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
וְאָז מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל וְיוֹדֵעַ לְמַעְלָה, וּמִסְתַּכֵּל בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל זֶה הָיָה נִקְרָא דּוֹר דֵּעָה. וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה, וְלָהֶם נִתְּנָה תּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלָדַעַת דְּרָכֶיהָ.
וְאוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּנֵי אֱמוּנָה, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (במדבר יב) שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ. מַה זֶּה שָׁטוּ? שְׁטוּת הָיוּ לוֹקְחִים לְעַצְמָם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה. מַה כָּתוּב בָּהֶם? וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדכָה וְגוֹ'. מִי הִטְרִיחַ אוֹתָם לְכָל זֶה? אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הָיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה.
כְּמוֹ זֶה אוֹתָם שֶׁלֹּא מַאֲמִינִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא רוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בִּדְרָכָיו, וְהֵם רוֹצִים לְהַטְרִיחַ אֶת עַצְמָם כָּל יוֹם אַחַר מָזוֹן יוֹם וָלַיְלָה, אוּלַי לֹא יַעֲלֶה בְיָדָם פַּת לֶחֶם. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם בְּנֵי אֱמוּנָה. אַף כָּאן, שָׁטוּ וְלָקְטוּ - שָׁטוּ בַּשְּׁטוּת שֶׁל עַצְמָם, וְרוֹצִים לְהַטְרִיחַ עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם. אַחַר כָּל הַטִּרְחָה הַזּוֹ לֹא עָלָה בִידֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁכָּתוּב וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן, וְלֹא יוֹתֵר. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה זֶּה לְשַׁד הַשָּׁמֶן? יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה נִלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן כְּתַרְגּוּמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מָה הַשָּׁד מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים, אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, לְשַׁד הַשָּׁמֶן - יְנִיקַת הַשֶּׁמֶן.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ - וְכִי מִי שֶׁאוֹכֵל מְעַט לוֹקֵט מְעַט, וּמִי שֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר לוֹקֵט יוֹתֵר? וַהֲרֵי כָּתוּב לֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר? אֶלָּא לְפִי אוֹתָם שֶׁאוֹכְלִים, לוֹקְטִים. מַשְׁמָע אָכְלוֹ - מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא כָתוּב אֲכִילָתוֹ.
מַה זֶּה אוֹמֵר? אָחַז אָדָם בְּעֶבֶד אוֹ בְּאָמָה וְאָמַר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. בָּא חֲבֵרוֹ וְאָמַר: עֶבֶד זֶה הוּא שֶׁלִּי! קָרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לְדִין. אָמַר לָהֶם: כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּבֵיתְךְ, וְכַמָּה נְפָשׁוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה? אָמַר כָּךְ וְכָךְ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לִקְטוּ מָחָר, וְכָל אֶחָד יָבֹא אֵלַי. לְמָחָר יָצְאוּ וְלָקְטוּ, וּבָאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה. שָׂמוּ לְפָנָיו אֶת הַמָּן, וְהָיָה מוֹדֵד אוֹתוֹ. אִם אוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁל זֶה - מָצָא אֶת אוֹתוֹ הָעֹמֶר שֶׁל הָעֶבֶד בַּמָּן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי עֹמֶר אֶחָד לְכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִבֵּיתוֹ. מָדַד לָזֶה - וְנִמְצָא חָסֵר אוֹתוֹ מַאֲכַל הָעֶבֶד בַּמָּן שֶׁלּוֹ, וְעֹמֶר אֶחָד לְכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִבֵּיתוֹ. אָמַר וּפָסַק: הָעֶבֶד שֶׁל זֶה הוּא! זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ. וְכָתוּב עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם.

חזרה לתפריט